מאמר: 138 – קבלת מידע משוכר נכס

מאת: עו"ד ורו"ח אלעד רוזנטל

 

סעיף 138 לפקודה קובע כי:

"פקיד השומה רשאי למסור לכל אדם התופס אחוזת בית, קרקע או בניין תעשייתי".

בכותרת לפרק ציינו "קבלת מידע משוכר נכס", אך המינוח הרחב יותר זה מכול אדם ה"תופס" נכס מקרקעין.

השתמשנו במינוח "שוכר" כי בדר"כ מדובר בשוכר של נכס.

בסעיף זה יש סמכות לפקיד השומה לדרוש מכל מי ש"תופס". קרי – נמצא בנכס מקרקעין, מכול סיבה שהיא. בין שהוא נמצא בנכס כדין, ובין שלא כדין.

כל מי שתופס "אחוזת בית", "קרקע" או "בניין תעשייתי". הכוונה היא לכל נכס מקרקעין.

הסעיף ממשיך וקובע, כי פקיד השומה רשאי למסור לו, כאמור:

"הודעה בכתב שבה יידרש להגיש תוך זמן סביר דו"ח המכיל את שמו ומענו של בעל אחוזת-הבית, הקרקע או הבניין התעשייתי".

"וכן גילוי אמיתי ונכון של דמי השכירות המשתלמים וכל תמורה אחרת הניתנת בעדם".

כלומר, "תופס" הנכס (השוכר) נדרש למסור לפקיד השומה מידע אודות זהות המשכיר ("בעל הנכס") וכן מידע אודות דמי השכירות ו/או כל תמורה אחרת המשתלמת למשכיר (במידה ואכן משתלמת).

סעיף זה נועד לאפשר לפקיד השומה לאתר בעלי נכסים המשכירים את נכסם ואינם מדווחים על ההכנסה לפקיד השומה.

כמו כן, קבלת מידע אודות דמי השכירות האמיתיים המשולמים לבעל הנכס, תאפשר לפקיד השומה להצליב מידע עם הנתונים המדווחים, בהנחה ובעל הנכס מדווח על ההכנסה, ולוודא כי אכן ההכנסה המדווחת נכונה.

הוראות ניהול ספרים קובעות כי בעל עסק או משלח יד מחויב בניהול פנקסים, בהתאם לאמור בהוראות ובתוספות להוראות.

בעל נכסי מקרקעין שמשכיר אותם, במרבית המקרים, ההכנסה "אינה עולה לכדי עסק"[1].

במקרים שההכנסה "אינה עולה לכדי עסק" הרי שלא חלה על המשכיר חובה לנהל ספרים, ומשכך אינו מחויב, למשל, בהוצאת "קבלה" בגין תקבול עבור דמי כירות ו/או תמורה אחרת.

כמו כן, שכירות לתקופה הקצרה מ- 5 שנים, גם אינה מחויבת להיות בכתב, לפי חוק המקרקעין.

במקרים שכאלה, "קל" יותר לבעל הנכס, גם אם אכן הוא מדווח על הכנסתו מהשכרת הנכס לפקיד השומה, לדווח סכומים נמוכים מהסכומים האמיתיים אותם הוא מקבל בגין דמי שכירות ו/או תמורה אחרת "בשווה כסף".

לא כאן המקום להאריך, אך במקרים רבים ההכנסה במקרקעין אינה בכסף אלא "בשווה כסף" בדמוי של "שיפורים במושכר".

כלומר, בעל הנכס עושה מעין "עסקת קומבינציה" עם השוכר, לפיו השוכר ישפץ את הנכס – ובתמורה השוכר יקבל מספר חודשים ללא תשלום או שישלם תשלום מופחת של דמי שכירות.

עלות השיפוצים מהווה "תמורה אחרת" הניתנת בעד הזכות להשתמש בנכס המקרקעין.

בסעיף 135א' לפקודה נקבע כי "בעל עסק או משלח יד" חייב למסור לפקיד השומה מידע אודות לקוחותיו, ספקיו וכו'.

במידה והשוכר של הנכס הוא "בעל עסק או משלח יד" יוכל פקיד השומה לקבל מידע אודות זהות המשכיר והסכומים האמיתיים המשולמים לו – מכוח סעיף 135א' לפקודה, ו/או מכוח סעיף 138 לפקודה.

לעומת זאת, במידה והשוכר ("המחזיק") של הנכס אינו "בעל עסק או משלח יד" – לשם כך נועד סעיף 138 שמחייב גם מי שאינו בעל עסק או משלח-יד, אלא רק מכוח היותו תופס של נכס המקרקעין – למסור מידע לפקיד השומה.

 

 

[1] ראה בעניין זה, בין היתר: עמ"ה 62/85 קרית יהודית פרק תעשייתי בע"מ נ'

   פשמ"ג, מיסים א/2 (מרץ 1987), ה-12.

 

 

מאמר זה לקוח מהספר "דיוני שומה והליכי שומה".

לפרטים אודות הספר: http://www.aor.co.il/ds

להרשמה ל"עדכוני מיסים" ללא תשלום, היכנסו ל: http://www.aor.co.il/tax

להרשמה לניוזלטר שבועי בדיני-עבודה, ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/avoda

 

You may also like...

כתיבת תגובה