הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)

הודעה משותפת לעיתונות לבנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור:

הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים (דוגמת ביטקוין)

לאחרונה מתגבר בעולם השיח הציבורי בנושא המכונה בציבור, ולשם הנוחות במסמך זה, 'מטבעות וירטואליים' מבוזרים (דוגמת ביטקוין). המדובר בקבצי מחשב המשמשים גם כאמצעי תשלום וירטואליים אשר מונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי. יודגש, כי הם אינם הילך חוקי של אף מדינה, וכי אין בשמם כדי להעיד על מעמדם החוקי כ"מטבע".

בישיבה שכינסה נגידת בנק ישראל בהשתתפות נציגים מאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנתהון ומימון טרור, סוכם להמשיך ולבחון היבטים שונים הקשורים לשימוש ולמסחר במטבעות וירטואליים, לרבות השלכות מקרו אפשריות, בהקשרים של מעמדם החוקי, אסדרתם, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, מיסוי והגנת הצרכן.

עם זאת, ובטרם סיום הבחינה הכוללת, הוחלט על ידי הגופים המפורטים בכותרת להפנות את תשומת לב הציבור לסיכונים אפשריים הכרוכים במטבעות וירטואליים כדוגמת הביטקוין.

להלן הסיכונים העיקרייםאליהם צריך להיות הציבור מודע:

1.     'מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי – המטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי הערב לערכם הנקוב של המטבעות המונפקים על ידו ופועל לשימור האמון בהם. בנוסף, הם אינם מהווים הילך חוקי בישראל, ולפיכך אין חובה לקבלם כתמורה עבור נכס או שירות או כפירעון של חוב כספי.

2.     ניהול סיכונים על ידי מוסדות פיננסיים – מאחר ושימוש במטבעות וירטואליים מאפשר העברתם  באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, המדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. לפיכך, על המוסדות הפיננסיים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם, לרבות לעניין הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

3.     מרמה והונאה – המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואלייםעלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" – הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. הונאות מסוג זה ואחרות באות לידי ביטוי בין היתר בשימוש בטכנולוגיה, במוצרים חדשניים ובצמיחה מהירה של תעשיות כדי למשוך אנשים נוספים להשקיע את כספם, מתוך הבנה שמשקיעים פוטנציאלים נוטים להיות חשדניים פחות בשל חוסר ההכרות עם המוצע להם ומאמינים בהבטחת החדשנות המוצעת להם. כמו כן, העסקות במטבעות וירטואליים המבוזרים אינן ניתנות לביטול, ומרגע בו בוצעה מכירה לא ניתן להשיב את הערך ששולם. אי לכך, השימוש בהם כאמצעי תשלום חשוף להונאות אי אספקת מוצר או שירות, בהן לאחר התשלום לא מועברת על ידי הספק או נותן השירות כל תמורה.

4.     תנודתיות גבוהה – הערך של המטבעות הווירטואליים דוגמת ביטקוין נתון לתנודתיות גבוהה במיוחד. ערכו של הביטקוין, למשל, עלה אמנם תקופה מסוימת בחדות, אך הוא עלול גם לצנוח במהירות, כפי שכבר אירע. לתנודתיות כאמור יש השלכות הן על מי שמשקיע במטבעות הווירטואליים, והן על מי שמבקש להשתמש בהם כאמצעי תשלום, בין כלקוח ובין כספק,שכן,התנודתיות משפיעה על נכונות בתי עסק או נותני שירותים לקבל מטבעות וירטואליים מסוג זה, לאור העובדה שעיקר הכלכלה ממשיכה להתנהל במטבע המקומי.

5.     ניצול לצרכים פליליים לרבות להלבנת הון ומימון טרור – העסקות המערבות מטבעות וירטואליים מבוזרים הן גלויות ומתבצעות ישירות בין שני צדדים (Peer-To-Peer), אולם הצדדים לעסקה נשארים אנונימיים, דבר שלרוב מקשה על התחקות אחריהם. אנונימיות זו עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים, לרבות להלבנת הון, מימון פעילות בלתי חוקית ומימון טרור. רשויות אכיפת החוק עשויות, לפיכך, לסגור פלטפורמות למסחר במטבעות הווירטואליים המשמשים לצרכים לא לגיטימיים, תוך מניעת הגישה או השימוש בהון הלקוחות, שייתכן ומוחזק על ידי פלטפורמות אלו.

6.     גניבה – מטבעות וירטואליים  נשמרים בדרך כלל על גבי מחשב או טלפון חכם; בהקשר זה דווחו מקרים של פריצה למחשבים וגניבת ביטקוין בסכומים גדולים. בנוסף, מקרה של אובדן או שכחתסיסמת הגישה עלולים להוביל לאובדן מוחלט של הערך האצור במחשב או בטלפון.

7.     הפסד הכסף בפלטפורמות המסחר – רכישה של מטבעות וירטואליים יכולה להיעשות באופן ישיר ממי שמחזיק בהם, באמצעות זירות מסחר או באמצעות שירותי חליפין. הן זירות המסחר והן שירותי החליפין הללובדרך כלל אינם פועלים תחת רישיון ייעודי ופיקוח רלוונטי. במספר מקרים גורמים אלו הפסיקו את פעילותם בשל פריצה של צד ג', וערך המטבע הווירטואלי שהוחזק בהם ירד לטמיון. כמו כן, שירותים אלה חושפים את המשתמשים בהם למגוון רחב של סיכונים נוספים כתוצאה מחוסר היציבות התפעולית, כשלי אבטחת מידע וחוסר ודאות רגולטורית המאפיינת את פעולתם.

8.     היעדר פיקוח על המסחר – המסחר במטבעות וירטואליים אינו מפוקח בידי רשות כלשהי מרשויות המדינה. בהקשר זה יצוין, כי סוחרים ישראלים בביטקוין ודומיו הרשומים כנותני שירותי מטבע במשרד האוצר, אינם רשומים שם בהקשר של המסחר במטבעות וירטואליים, אלא לגבי פעילות נלווית בלבד. כמו כן, רשות ניירות ערך אינה מפקחת על מסחר בביטקוין ודומיו או בניירות ערך שהנ"ל מהווים את נכס הבסיס שלהם.

 

לנוכח האמור לעיל, בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את המאפיינים, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת. בכך מצטרפות הרשויות בישראל לרגולטורים בארה"ב, בקנדה, באיחוד האירופי ועוד, אשר פרסמו אזהרות דומות לציבור.

 

 

 

 

You may also like...

כתיבת תגובה