ועדת הכספים דורשת פתרון בסוגיית השומות הרטרואקטיביות לבני זוג שעובדים יחד

ועדת הכספים צפויה לאשר הצעת חוק שתאפשר חישוב מס נפרד לבני זוג שעובדים יחד באותו עסק
ח"כים דורשים לפטור זוגות משומות רטרואקטיביות בגין שנים בהן שילמו מס בנפרד נוכח פסיקות בתי המשפט
 
יו"ר ועדת הכספים סלומינסקי: "על רשות המיסים למצוא דרכים להקל על הזוגות" 
 
 
 
     ועדת הכספים צפויה לאשר, כפי הנראה בשבוע הבא, הצעת חוק שתאפשר חישוב מס נפרד לבני זוג שעובדים יחד באותו עסק. כך עלה היום (ג') מדיון ארוך שקיימה בנושא. בכך תעשה ועדת הכספים צדק היסטורי במדיניות המס, בתיקון איוולת הנמשכת למעלה מ- 60 שנה, שבה זוגות רבים נדרשו לשלם מס בחישוב מאוחד של הכנסתם, על-פי-רוב, כשעבודת האישה טפלה לעבודת הבעל. התמיכה בהצעה היתה מקיר לקיר והח"כים דרשו לפתור את בעיית החבות בתשלום מס רטרואקטיבית על השנים 2003 – 2012, על זוגות שעקב פסיקות של ערכאות שונות שילמו כדין מס נפרד, אך עקב הפיכת הפסיקה ע"י בית המשפט העליון חויבו רטרואקטיבית במס מאוחד, רוב המקרים המשמעות; מאות אלפי ש"ח בבת אחת. "הנישומים שילמו כדין בהתאם לפסיקות בתי המשפט וזו רשות המיסים שערערה כדי להשיב מצב לא ראוי. אין להטיל עליהם חבות מס רטרואקטיבי. מה גם שבית המשפט העליון קרא לשנות את החוק בעניין החישוב המאוחד". אחדים מנציגי הזוגות בדיון סיפרו בהתרגשות, חלקם בבכי, על התמודדות קשה מאוד עם חובות עצומים לרשות המיסים שנחתו עליהם בבת אחת.
 
     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) דרש מרשות המיסים לקיים דיון עם הלשכות המקצועיות על-מנת להגיע להסכמות כיצד לפתור את סוגיית הרטרואקטיביות. סלומינסקי: "על רשות המיסים למצוא דרכים להקל על הזוגות, במיוחד נוכח העובדה שגם בית המשפט העליון קבע שיש מקום לשנות את המצב החוקי ונוכח העובדה שכך אנחנו כמחוקקים עומדים לנהוג. מדובר באנשים, בני זוג, ששילמו מס כדין בהתאם לפסיקות בתי המשפט באותן שנים ועל-כן, חרף פסיקת בית המשפט העליון בעניין פקודת מס הכנסה, שכל עוד לא ישונה החוק, חישוב המס ייעשה באופן מאוחד, יש דווקא לקבל את הערתו לבחון את שינוי החוק. יש להקל על אותם זוגות נשואים שכל מבוקשם להמשיך לעבוד באותו עסק".
 
     מנהל רשות המיסים, משה אשר: "פקודת מס הכנסה רואה בתא המשפחתי גוף אחד, כל עוד מקור הכנסתם תלוי אחד בשני. היו פסקי דין לכאן ולכאן שיצרו עמימות אך ב- 2012 נפסק חד-משמעית ע"י העליון, כי הכנסתם ממקור אחד ותלויות אחת בשנייה וחישוב המס צריך להיות מאוחד. יחד עם זאת, יש מקום לחריגים עד תקרה של 48,960 ₪ בשנה, מאפשר חישוב מס נפרד, חרף התלות. במקרים שהזוגות נחוצים לעסק, זה חוק שיצר עיוות, ביחס לבני זוג אחרים שעובדים במקומות נפרדים. הוחלט להגיש את הצעת החוק הנוכחית. כולנו מבינים שיהיה יותר קשה לאכוף את החוק במצב בחדש על-מנת לגבות את המס הנכון כחוק. הצעת החוק מביעה אמון בציבור בני זוג שעובדים באותו עסק, כך שהחוק לא ינוצל לרעה לצורך התחמקות מתשלום מלוא המס".
 
     אשר הוסיף: "מה שהיה מקובל לאורך השנים, שאם עושים תיקונים עושים אותם לגבי העתיד, בוודאי לא פוגעים בקרן. הערעור לעליון הוגש לאחר שסברנו שהפסיקות היו בעייתיות וכשהעליון פוסק זה על כל התקופה. השאלה האם רוצים יציבות או לא? הדרך לשנות דברים היא בחקיקה ראשית. אנחנו נבדוק דרכים להקל על מי שבמצוקה אמיתית. לקיבוצים יש דין נפרד ואנחנו עובדים על לשנות את זה".
 
     סמנכ"ל בכיר כלכלה ותכנון ברשות המיסים, ערן יעקב: "יש לא מעט זוגות שהגיעו לסיכום עם רשות המסים והעלות כ- 400 מיליון ₪ מ- 2005. יש עלות נוספת שלא לקחנו בחשבון כמו קיבוצים. יש 1300 מנהלים ועוד יותר מ- 2,000 עצמאיים".
 
      ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שיזם הצעת חוק לשינוי החישוב המאוחד יחד עם עשרות ח"כים: "החוק הקיים אומר שבני זוג שעובדים ביחד קובע שהאישה כפופה לבעל ועובדת באותו עסק רק כדי לשלם פחות מס לכן מחייבים מס מאוחד ועושים להם נזק. אמנם בית המשפט העליון פסק שיהיה חישוב מאוחד אך קבע גם כן שהנושא מצריך בדיקה. זאת לאחר שערכאות אחרות פסקו להיפך ורשות המיסים ערערו. בנוסף, רשות המיסים רוצה להחיל עליהם חבות מס רטרואקטיבית על תקופה של מספר שנים בהן המצב היה לוט בערפל עקב פסיקות ערכאות קודמות, שהחישוב צריך להיות נפרד. השמים נפלו עקב כך על בני הזוג. בית המשפט העליון קרא למחוקק לתת את דעתו על העניין ועקב כך וגן נוכח פסיקות קודמות נגד חישוב מאוחד, יש לבטל את הרטרואקטיביות על השנים 2003 עד 2012".
 
     ח"כ מאיר שטרית (התנועה), שהגיש אף הוא הצעת חוק משלו בעניין, אמר: "הצעת החוק שלי מכירה ברטרואקטיביות וזה ההבדל בהצעת החוק שלי מזו של גפני. אני מבין את החשש של רשות המיסים, שמרמים אותה. כך לא צריך לנהוג. היום כל אדם נחשד אלא אם הוכיח אחרת. צריך לשנות את המדיניות מן היסוד ולחייב כל אזרח להגיש דו"ח שנתי וכל אזרח ייתפס כמדווח אמת כל עוד לא הוכח אחרת. מי שיוכח כי לא דיווח אמת ישלם על-כך, אף במאסר של חצי שנה".
 
     ח"כ מרב מיכאלי (העבודה): "לקרוא לאנשים ששילמו מס בחישוב אחר בגלל פסיקות לשלם חובות רטרואקטיביים זה שערורייה. מי שהתהפך פה זה רשות המיסים ולא הנישומים. אין לכך כל הצדקה חוקית או מוסרית". מיכאלי הציעה להתייחס לנושא כאל רווחים כלואים של חברות הענק, ברמזה כי כשם שלחברות ויתרו על עשרות ואף מאות מיליוני ₪ במס כך יש לעשות גם ביחס לבני זוג העובדים באותו עסק. מיכאלי קבלה על העובדה שבמקרים של בני זוג העובדים ביחד האישה טפלה לבעל".
 
     ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו): "נעשה פה עוול משווע לקבוצה גדולה של משפחות שכל חטאם שהם נשואים ואם היו ידועים בציבור זה לא היה קורה וגם אם היו חד-מיניים או משהו אחר וזה חמור ביותר. אנחנו דנו כאן במס של חברת טבע שקיבלה 4 מיליארד ₪, אז איפה הפרופורציות? קראה להחלטה חד-משמעית של ועדת הכספים, שנציגות מטעם הוועדה תשב עם הנהלת רשות המיסים ולבחון כיצד לפתור את הבעיות של הרטרואקטיביות. יש כאן אנשים עם חובות לעוד עשור. אז מה אם הם כבר שילמו, אז לומר שהם נדפקו?! חברי ועדת הכספים לא יכולים לעבור על-כך לסדר היום. יש להקים גוף מייצג מטעם ועדת הכספים לפתור את הנושא ואם לא נקדם חקיקה נגד הרטרואקטיביות".
 
     ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו): "החוק הזה היה צריך להיות מחוקק מיד כשבית המשפט העליון קרא למחוקק לתת את דעתו בעניין. חובות עבר מדובר בכ- 3 מיליארד ₪, אך אני מקבל את העמדה שיש לבטל את הרטרואקטיביות בכל המקרים בהם נעשה חישוב מס בהתאם לפסיקות קודמות. יחד עם זאת, אם נקדם חוק רטרואקטיבי נצטרך למצוא חלופות להכנסות המדינה. יש להעביר את החוק לגבי העתיד ולבחון בצד זה את נושא הרטרואקטיביות".       
 
     ח"כ משה פייגלין (הליכוד-ביתנו): "החוק המוצע גם עושה צדק עם הזוגות אך גם מביא בשורה לא ספציפית, שהמדינה מבינה שמוסד המשפחה הוא אבן היסוד של החברה, כל חברה, בוודאי של החברה היהודית. יש לבחון באותם מקרים קשים שאנשים מתמודדים עם חובות עבר גדולים".       
 
     ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד): "להחזיר את הכסף רטרואקטיבי זה סכנה. זו פריצת גבול והרבה מאוד אנשים ייפנו ויידרשו החזרת כספים רטרואקטיבית. רשות המיסים לא התהפכה אלא המתינה לפסיקות בית המשפט. הצעת החוק כפי שהיא היא טובה ולגבי הרטרואקטיביות של מקרים מסוימים יש לבחון פתרונות שלא באמצעו הצעות חוק. אם נתיר את הרסן כאן, יבואו עוד המון הצעות חוק וזה פרץ מסוכן".        
 
    ח"כ עיסוואי פריג' (מר"צ): "ב- 2004 היה מבצע מחיקת חובות לחייבי מס ולאחרונה מבצע של הרווחים הכלואים אז דווקא ביחס לתא המשפחתי מדברים על סכנה ופגיעה בהכנסות המדינה ממיסים??! האמת היא שהעלות התקציבית היא אפסית ביחס לסכנה עליה מדברים".        
 
     ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "הצעת החוק היא תיקון של 65 שנים. יש כאן בשורה רצינית לאותם זוגות שמנהלים עסק ביחד. 
 
     יו"ר ועדת המיסים בלשכת אורי החשבון, רו"ח עופר מנירב: אם מגיע, מגיע גם בחזרה לאלה ששילמו ומדובר לכל היותר ב- 150 מיליון ₪. אלה הסכומים ששולמו והנתונים בידי רשות המיסים. מדובר בסכומים שלא היו ביסודות התקציב ולכן לא צריך בשביל להחזירם מקור תקציבי אחר.
 
     נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי: "בקיבוצים אין חישוב מס נפרד, למרות שעובדים לעיתים באותו מקום בדיוק. זו אפליה שמתקיימת למעלה מ- 60 שנה. גם קנס הגירעון כאן הרבה יותר גבוה, 30%, יותר ממי שנחשד בחשבוניות פיקטיביות. וגם עבודה מהבית, ההגדרה כאן היא מרבית הפעילות שמקור ההכנסה מעבודה מהבית. ואם אנחנו עורכי דין ויש לנו משרד ביישוב שבו אנחנו מתגוררים. שוב לוקחים את האזרחים לבתי המשפט על הנוסחים הללו".
 
     נציג ארגוני העצמאים, עו"ד איתי הכהן: מברכים על הצעת החוק שמבטלים את החישוב המאוחד, אך באותיות הקטנות: התנאים המגבילים: שיגיעתו של כל אחד מבני הזוג נחוצה לעסק המשותף. הדבר אומר שפקיד השומה הופך למנהל העליון של העסק ויאמר אם נחוץ או לא. אנחנו מבקשים לבטל לחלוטין את החישוב המאוחד.
 
     נציג המשפחות, מנכ"ל קבוצת המחאה לנושא חישוב מס נפרד לבני זוג, שחר שקורי: "כשאתה מקבל פתאום קנס של 300 – 400 אלף ₪, אתה לא יודע מאיפה זה נופל עליך. אתה עובד ורוצה להתפרנס בכבוד. מאז שהתחתנתי והקמתי עסק שילמתי 1.5 מיליון ₪ יותר מכל אדם אחר במדינה בגלל החישוב המאוחד. אנחנו לא פושעים. החוק הזה מבחינתי איננו יום של חג אלא לא יותר מתיקון עוול היסטורי. מדובר בקבוצה קטנה של חייבים רטרואקטיבית. פעלנו בהתאם לחוקים ולפסיקות בית המשפט. לא ניתן לשלם את הסכומים שנדרשנו רטרואקטיבית. חלק מהאנשים מכרו את בתיהם כדי לשלם חוב של מאות אלפי ₪. אני משלם לכם את המשכורת על-מנת שתתפסו את הגנבים ותכניסו אותם לכלא".
 
     נציגה של הזוגות, אושרה לב: "לפני שנה מכרנו את הבית ועברנו לגור עם ההורים במושב נהלל, 7 נפשות במאה מטר בגלל השומות. שילמנו בינתיים רק את 2008 – 2010 ואם לא ייפתר עניין הרטרואקטיביות, אני לא יודעת איך נעמוד בתשלומי השומות. אנחנו אדריכלים ואני לא רואה סיבה שנשלם ביחד. העבודה של שנינו נחוצה באותה מידה. אנחנו לא אזרח אחד ואני משלמת כל דבר כמו שני אזרחים ואין שום סיבה שאחזיק בתעודת זהות אם אנחנו צריכים לשלם מס ביחד. למה אני צריכה לרמות, אנחנו משרד אחד עם מוניטין אחד. אני רוצה להיות אדם ישר ולא לרמות. צריך לבטל לאלתר את השומות הרטרואקטיביות".
 
 
לפרטים נוספים: איל קציר, דובר הוועדה
אתר הכנסת: פורטל ועדת הכספים

You may also like...

כתיבת תגובה