דוח העוני והפערים החברתיים לשנת 2013:

ממדי העוני פחתו: העוני עלה בקרב משפחות שאינן עובדות

  • דוח העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי ל-2013 מצביע על ירידה בממדי העוני של משפחות, נפשות וילדיםשיעור המשפחות החיות בעוני ירד מ-19.4% ב-2012 ל-18.6% ב-2013. תחולת העוני של נפשות ירדה מ23.5% ב-2012 ל-21.8% ב-2013 ושיעור הילדים החיים במשפחות עניות ירד מ-33.7% ב-2012 ל-30.8% ב-2013.
  • ב-2013 חיו בעוני 432,600 משפחות1,658,200 נפשות, ובהן 756,900 ילדים, זאת בהשוואה ל-439,500 משפחות, 1,754,700 נפשות ו-817,200 ילדים ב-2012.
    רמת החיים במונחים של הכנסה כספית חציונית פנויה לנפש תקנית עלתה במונחים ריאליים ב-4.4%, וכך גם קו העוני הנגזר ממנה.
  • הסיבה לירידה בממדי העוני היא שיפור בהשתכרות בקרב עובדים בשכר נמוך, הן בגלל גידול בשיעור התעסוקה והן כתוצאה מעלייה בשכרגידול זה האפיל על השפעת העלייה בעוני עקב הקיצוץ בקצבאות הילדים. הגידול בתעסוקה כפי שהוא משתקף בנתוני סקר הוצאות משקי בית 2013 היה חד, בפרט בקרב האוכלוסיות המודרות בדרך כלל משוק העבודה. כן נרשמה בשנים האחרונות עליה בשכר הריאלי גם בקרב עובדים עניים, שהצטברה ל-2% עד 2.5%עוצמת הגידול בתעסוקה כפי שמדווחת בסקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה עולה בקנה אחד עם שיעורי התעסוקה כפי שמדווחים בסקר כח אדםגם הוא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהנושא זה נדון בדוח (ר' תרשימים א' עד ד', לוחות א', ב', תרשימים 11 א' עד ה' ונספחים 19 ו-20).
  • ממדי העוני של משפחות עם ראש משק בית בגיל העבודה שאינן מצליחות להשתלב בתעסוקה הוחרפו: תחולת העוני שלהם עלתה מ-66.1% ל-72.9% וחומרת העוני (לפי מדד FGT) הייתה ב-2013 יותר מפי 12 מזו של משפחות עובדות.
  • הירידה בממדי העוני התרחשה במקביל לקיצוץ בקצבאות הילדים, שבוצע באוגוסט 2013. לפי עיתוי הקיצוץ השפעתו על רמת החיים של המשפחות פעלה ב-2013 רק במשך 5 חודשים. השפעתו הסגולית על תחולת העוני הייתה 0.2 נקודות אחוז, 0.5 נק' אחוז לגבי נפשות ו-0.8 נק' אחוז לגבי ילדים. עומק העוני גדל ב-0.2 נק' אחוז. אומדן ההשפעה של קיצוץ הקצבה, אילו היה מופעל במשך שנה שלמה מול המצב שבו הקצבה לא הייתה מקוצצת בכלל, מוצג בלוח נספח 23. סימולציה שבוצעה כדי לאמוד מצב היפוטטי זה מראה על עלייה בתחולת העוני של 0.4 נק' אחוז לגבי משפחות, 0.8 נק' אחוז לגבי נפשות ו-1.4 נק' אחוז לגבי ילדים ועלייה בפער ההכנסות הממוצע של 2 נקודות אחוז.
  • בעקבות התערבות המדינה באמצעות הקצבאות והמיסוי הישיר חולצו מעוני 34% מהמשפחות23% מהנפשות וכ-13% מהילדים. ב-2013 פחתה תרומת הקצבאות לחילוץ מעוני בהשוואה ל-2012 בשל הגידול בהכנסה הכלכלית מחד והקיצוץ בקצבאות הילדים מאידך.
  • תחולת העוני של משפחות ערביות ירדה מ-54.3% ב-2012 ל-47.4% ב-2013. ירידה זו התרחשה על אף הקיצוץ בקצבאות הילדים, זאת כאשר אוכלוסייה זו מאופיינת בשיעור גבוה של משפחות גדולות. הירידה התרחשה כתוצאה מעלייה בתעסוקה, במיוחד בקרב נשים. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה בכ-18% על פי נתוני סקר ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ובמקביל גדלה ההכנסה הכלכלית של משפחות ערביות. כל אלה הביאו לירידה בשיעורי העוני לפי ההכנסה הכלכלית, דהיינו לפני התערבות המדינה באמצעות תשלומי העברה ומיסים (מכ-59% ה-2012 לכ-52% ב-2013). גם השנה, כבשנה שעברה, לא נכללה האוכלוסייה הבדואית בדרום בסקר הלמ"ס בשל קשיי פקידה.
  • תחולת העוני של משפחות הקשישים ירדה ב-2013 מ-22.7 ב-2012 ל-22.1 והתקרבה לרמתה בשנים שקדמו ל-2012. ייתכן שהדבר קשור למגמת העלייה בשיעורי התעסוקה של קשישיםתרומת תשלומי ההעברה והמיסים הישירים לחילוץ מעוני אצל הקשישים  שהיא הגבוהה ביותר מבין האוכלוסיות הנסקרות, ירדה מכ-55% ב-2012 לכ-53% ב-2013.
  • תחולת העוני של משפחות עובדות ירדה מ-13.8% ב-2012 ל-12.5% ב-2013, זאת בעיקר בשל הצטרפות של מפרנס שני במשפחה, כך ששיעור המשפחות עם שני מפרנסים עלה מ-45.7% ב-2012 ל-50% ב-2013.
  • במשפחות העובדות שיש בהן מפרנס אחד ירדה תחולת העוני מ-24.9% ב-2012 ל-24.1% ב-2013. לעומת זאת תחולת העוני של המשפחות עם שני מפרנסים המשיכה לעלות גם ב-2013, מ-5.5% ל-5.7% (תרשים 5). חלק ניכר מהמצטרפים החדשים לשוק העבודה נכנסים לראשונה ולכן שכרם נמוך. שיעור המשפחות שבהן שני מפרנסים ויותר עלה בשיעור של כ-10% על חשבון ירידה דומה בשיעור המשפחות שבהן יש מפרנס אחד. הכניסה לשוק העבודה של מפרנסים שניים התרחשה בעיקר במשפחות חרדיות וערביות. בשתי אוכלוסיות אלה שיעור המשפחות העניות עם שני מפרנסים עלה ל-24.4% ו-21.1% בהתאמה. בקרב היהודים הלא-חרדים תופעת העוני של משפחות עם שני מפרנסים במשפחה זניחה והיא פחתה השנה ל-2.8%.
  • האי-שוויון בהכנסה הפנויה בכלל האוכלוסיה ירד השנה בשיעור של 3.6% (בערך פי 2 מממוצע הירידות שהיו בו בעשור  האחרון). השינויים נמדדים לפי מדד ג'יני לאי-שוויון שנע בין 0 (שוויון מלא) ל-1 (אי-שוויון מוחלט).
  • ההערכה היא שב-2013 כ-66% מהמשפחות העניות חיו בעוני מתמשךשכן לגבי משפחות אלה הן הכנסתן והן הוצאות הצריכה שלהן מתחת לקו העוני.
  • הירידה בשיעורי העוני והאי-שוויון בהכנסות ב-2013 שיפרה את המצב של ישראל בהשוואה בינלאומית. עם זאת נותרה עדיין כברת דרך כדי להתקרב לממדי העוני והאי-שוויון הממוצעים של ה-OECD.

המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי,  פרופ' שלמה מור יוסף, מברך על מגמת הירידה בעוני שסיבתה העיקרית היא גידול בתעסוקה. יחד עם זאת רמת העוני בישראל עדיין גבוהה ביותר ודורשת התייחסות וטיפול בקצבאות, במיוחד לאוכלוסיות שיכולות התעסוקה שלהן מוגבלות. פרופ' מור יוסף מוסר כי הביטוח הלאומי ימשיך במאמצים לשפר את מיצוי הזכויות בקרב המבוטחים.

 

להורדת דוח ממדי העוני והפערים החברתיים

 

You may also like...

כתיבת תגובה