המדינה חוטאת יותר מכל אחד אחר במוסר התשלומים

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כבל בדיון לעידוד עסקים קטנים ובינוניים: המדינה חוטאת יותר מכל אחד אחר במוסר התשלומים; השר דרעי: לא יהיו פטורים מחוק שוטף פלוס 30

בעקבות הדיון הודיע היו"ר כבל כי הוועדה תקים ועדת משנה שתטפל בעסקים הקטנים והבינוניים; מנכ"ל משרד הכלכלה על הקושי להקים אגודות אשראי: "בשם יציבות הבנקים בנק ישראל מחזיק את כל המשק במקום ההוא"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) דנה היום במצוקת האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים. היו"ר כבל אמר כי "זו הפכה להיות מנטרה לומר שנושא העסקים הקטנים והבינוניים הוא על ראש שמחתנו, אך בפועל לא הרבה נעשה למענם הן מבחינת פעילות הממשלה והן מבחינת הבנקים". ח"כ כבל אף ציין כי מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי רק 50% מהעסקים הקטנים והבינוניים שורדים אחרי 5 שנים ובשבע השנים האחרונות יש ירידה מתמשכת בכמות פתיחת עסקים קטנים. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהמצב הזה יימשך – המושב הבא יהיה בסימן עסקים קטנים ובינוניים", אמר.

שר הכלכלה, ח"כ אריה מכלוף דרעי (שס), ציין כי העסקים הקטנים הם מנוע צמיחה גדול ביותר, הם מעסיקים 70% מהעובדים במשק ומיצרים 54% מהתוצר. לדברי השר דרעי הבעיה המרכזית שלהם היא אשראי ומימון. הוא הוסיף כי הכנסת מתעסקת בנושא אך לרוב הדבר נשאר "בגדר דיבורים". הוא הזכיר כי בשבוע שעבר חתם על העלאת שכר המינימום לעובדים בענף הבנייה ואמר כי צריך לעשות דבר דומה בעסקים הקטנים וכי "חייבים להעלות שכר לעשירונים התחתונים". עוד ציין השר דרעי כי בכוונתו לתמוך בשבוע הקרוב בהצעת החוק שתטפל במוסר התשלומים ותחייב תשלום שוטף פלוס 30. "אף אחד במשק לא יהיה פטור, לא הממשלה, לא הרשויות המקומיות ולא המגזר העסקי", הבהיר שר הכלכלה.

היו"ר כבל אמר בתגובה כי מי שחוטא יותר מכל גורם אחר במשק זו המדינה, שהיא זו שמעכבת תשלומים בראש ובראשונה. השר דרעי הבהיר כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק ולהביאה לכנסת בקרוב, עוד במהלך הפגרה. "הנושא הראשון שלקחתי על עצמי כמשימה זה הטיפול בעסקים הקטנים והבינוניים", אמר השר. ח"כ כבל ניצל את ההזדמנות לברך את השר דרעי על החלטתו בעניין מתווה הגז ואמר לו: "הנושא יגיע לוועדת הכלכלה בכל מקרה, במסגרת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, בכוונתי לקיים דיון ציבורי רציני וגם השרים יוזמנו לוועדה כדי להבין לראשונה את עניין הגז".

מנהל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, רן קיוויתי, אמר כי הרשות פועלת להביא כסף מהגופים המוסדיים להינתן כאשראי לעסקים הקטנים. ח"כ כבל פנה למנהל הרשות וקרא לו לפעול למען העסקים הקטנים לא רק פעולות קוסמטיות ולא רק בסיוד פני השטח, אלא להיות צעד אחד קדימה לפני העסקים הקטנים ולהציע להם פתרונות. מנכ"ל לה"ב, מוטי שפירא, קרא למסד מקורות אשראי מגופים נוספים מלבד הבנקים, כמו אגודות אשראי או בנק חברתי שיגבירו את התחרות.

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי למרות התמונה שהציג השר מצבם של העסקים הקטנים לא השתפר משמעותית. לדבריו, עוד לפני שמטפלים בשוטף פלוס 30 לעסקים הקטנים אין מימון התחלתי ואין הון ראשוני להוציא יוזמות לפועל. פרי קרא להרחבה משמעותית של קרנות ממשלתיות ואף ציין כי "ערבות מדינה אינה כל כך חביבה על הבנקים". ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) אמר כי 1.5% מהחברות במשק, שהן החברות הגדולות, מקבלות 900 מיליארד שקל אשראי, בעוד 98.5% הנותרים, העסקים הקטנים והבינוניים, מקבלים רק 66 מיליארד שקל אשראי. אם לא די בכך, הוסיף ח"כ מרגלית, העסקים הגדולים משלמים ריבית נמוכה בהרבה מהעסקים הקטנים. מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אמר כי יש גידול משמעותי באשראי לעסקים קטנים וגם התחרות בין הבנקים על המגזר גדלה. מנכ"ל מט"י ירושלים, גולן טובי, אמר כי צריך לפתור גם את מצוקת האשראי של בעלי עסקים שהיו מוגבלים בבנק בעבר, באמצעות הגמשת הקריטריונים לקבלת אשראי מהקרן לעסקים קטנים או בהקמת מסלול הלוואות ייחודי להם. "בעלי העסקים נוטלים על עצמם סיכון גדול ולא צריך להעניש אותם על טעויות העבר. צריך לתת הזדמנות שנייה למי שטעה פעם אחת בחייו העסקיים".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו), שהגיש את הצעת החוק הפרטית בעניין שוטף פלוס 30, אמר כי החריג מההצעה את השלטון המקומי מאחר ובשלטון המקומי מקבלים כסף באיחור מהמדינה. היו"ר כבל אמר בתגובה כי אם כל אחד יבוא עם הבעיות שלו בסוף לא יישאר הרבה מהחוק. יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, התייחס לחוק שוטף פלוס 30 ואמר: "בכנסת הקודמת הצלחנו לעצור את זה יחד עם יעקב אשר, מאחר שדחפו את ההצעה לטובת קבלנים ולא לטובה עסקים קטנים, לא ראיתי עסק קטן עם 100 עובדים ומחזור של 100 מיליון שקל. עיקר הכסף שהרשות משלמת לא בא מהתקציב שלה אלא ממקורות ממשלתיים. אנחנו מוכנים להתחייב להעביר כל תשלום תוך 3 ימי עסקים מרגע שקיבלנו אותו, אבל אם יפילו הכל על השלטון המקומי בסוף הוא יקרוס וכל המדינה תקרוס. המדינה לא מסוגלת לתת שירות וביטחון זה הדבר היחיד שהיא מתעסקת איתו וטוב שכך – אם המדינה לא תשלם בזמן גם אנחנו לא".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה כי צריך לקדם את נושא דירוג האשראי, לפעול להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים ולפעול להקמת אגודות אשראי שלא מטופלות מספיק על ידי בנק ישראל. מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, התייחס לעניין אגודות האשראי ואמר כי "הרגולטור (בנק ישראל) לא מוכן לשחרר ולתת למשרד הכלכלה להיות הרגולטור של האגודות. צריך להגיע עם בנק ישראל להסדר שיאפשר לנו לפקח. בשם יציבות הבנקים בנק ישראל מחזיק את כל המשק במקום ההוא". נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, לילך שמע זלטוקרילוב, ביקשה להגיב לדברי המנכ"ל לנג ואמרה: "אנחנו תחת הרושם שעובדים בשיתוף פעולה מצוין עם משרד הכלכלה ומשרד האוצר".

היו"ר כבל אמר כי בכוונתו להקים ועדת משנה שתלווה מקרוב את העסקים הקטנים והבינוניים וכבר בתחילת המושב הבא של הכנסת תקיים הוועדה ישיבת מעקב לבחון התקדמות לטובת העסקים. עם זאת הוא ציין כי "המציאות לא דומה בכלל למה שתואר בדיון. הדברים שאני שומע מחוץ לחדר על הבעיות הם בעוצמות הרבה יותר גבוהות ממה שהוצג בוועדה. חברי ועדת הכלכלה, מימין ומשמאל, רואים בקידום העסקים הקטנים והבינוניים נושא דרמטי בכלכלת ישראל".

You may also like...

כתיבת תגובה