אין לרשויות המס סמכות לבצע הרמת מסך בין חברות אחיות – זייתון ע"א 708-08

מדובר בבחור שעסק ביצור שמן זית. הוא פעל באמצעות חברה שקמה בשנת 1989, שמייצרת שמן זית בבית בד, וגם מיבאת שמן זית.

שומה שערכו רשויות המכס על השמן המיובא, בה נקבע שיש לסווג את השמן כ"שמן מאכל" ולא כ"שמן מאור", יצרה חוב של כ 350,000 ש"ח לחברה. החוב הפך לחלוט.

בשנת 2000 התחילה לפעול חברה אחרת, בבעלות אישתו, שעוסקת גם היא בשמן זית ובית בד. שלוש שנים לאחר מכן, פתח הבן שלו חברה – שפעלה באותו בית בד.

רשויות המס דורשים מהחברה בבעלות הבן את החוב שחייבת בו החברה בבעלות האבא. מדובר במספר חברות שמהוות ישות אחת, והבעלים מנסה להתחמק ממס על ידי כך שהוא מפעיל את העסק – אותו עסק – דרך שלוש חברות, ומסתתר מאחורי עיקרון הישות המשפטית הנפרדת.

בית המשפט קובע שאין לרשויות סמכות לבצע על דעת עצמה הרמת מסך בין חברות/בין חברה לבעלי החברה, אלא במסגרת המקרים המפורטים בסעיף 106 לחוק מע"מ ובסעיף 216ב לפקודה. כלומר – רק אם יש הסמכה מפורשת בחוק יכולה רשות לבצע אקט כזה שלא באישור בית משפט.

ואומר בית המשפט:

"דא עקא, שהרשות…..נטלה על עצמה את התפקיד המסור על פי החוק לערכאה השיפוטית."

ועוד:

"ברי כי על הרשות לפעול בהתאם להסמכה מפורשת בחוק. שתיקת החוק בנושא מסויים כמוה כהעדר סמכות לפעול. "

רשות המיסים נזעקת, ואומרת לבית המשפט – אמנם אין לי סמכות מפורשת בחוק לבצע הרמת מסך, אבל יש לי סמכות טבועה לעשות זאת. אני מאד מתקשה לגבות חובות של חברות שמתפרקות, נסגרות, מעבירות את נכסייהן לגופים אחרים וכאלה שאין להן כסף לשלם את המס בעוד בעלי המניות יכולים לשלם ומסתתרים מאחורי החברה.

ידוע לי ששלטונות מע"מ לא מסכימות לפתוח תיק לחברה חדשה, אם לחברה אחרת בבעלות אותו אדם יש חובות במע"מ. מהיום, יש לטעון כנגד שלטונות מע"מ שהן פועלות בחוסר סמכות.

כך קובע בית המשפט:

"הרשות הפנתה אף לע"ש (ת"א) 1174/03 אהרון בר נ' מנהל מס ערך מוסף [פורסם בנבו] מיום 15.3.05, שם בחן בית המשפט לגופם של הדברים האם צדק מנהל המס כאשר ראה את החברה החדשה כחברה אשר ממשיכה את פעולתה של החברה השניה. אין בפסק הדין כל דיון לגבי עצם סמכותו של מנהל המס לעשות כן, וייתכן ועובדה זו נובעת מהעדר מחלוקת בעניין זה, ומכל מקום, איני שותפה לאמור בפסק הדין".

אותי מדהימה העובדה שסיווגו לחברה את השמן כשמן מאכל ולא כשמן מאור, וכך נוצר חוב כל כך גבוה. מזכיר לי את הבדיחה המיתולוגית של הגשש המיתולוגי במערכון "איך הורסים בדיחה":

איש אחד עובר במכס במסלול הירוק. עוצרים אותו המוכסים ושואלים אותו מה יש לך בתיק? הוא עונה – אוכל לציפורים.

פותחים המוכסים את התיק ומוצאים קפה.

שואלים אותו: קפה? זה אוכל לציפורים?!

והוא עונה: ירצו – יאכלו, לא ירצו – לא יאכלו.

 

סלי אילון ושות, משרד רואי חשבון

 

 

 

 

You may also like...

כתיבת תגובה