האם יש להטיל מע"מ על עסקאות עם גוגל ופייסבוק?

 

עו"ד גיא אופיר עתר לבג"ץ, בבקשה לחייב את משרד האוצר לגבות מע"מ מפעילותן בישראל של חברות רב-לאומיות הפועלות באינטרנט, ובראשן גוגל ופייסבוק. 

השופט ע' פוגלמן:

העתירה שלפנינו מכוונת לכך שלא מבוצעות פעולות גבייה של תשלומי מס ערך מוסף )מע"מ( מתאגידים רב לאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות לישראלים כגון המשיבות 5-3. בעתירה מבוקש להורות למשיבים 2-1 לנהוג בתאגידים רב לאומיים כפי שנוהגים ביתר הנישומים בישראל, דהיינו להקדים משלוח של דרישה לתשלום מע"מ, ורק לאחר מכן יוטל הנטל על הנישום לשכנע את רשות המס מדוע אין הוא חייב במע"מ. העותר טוען כי תאגידים רב-לאומיים שונים, ובהם המשיבות 5-3, מקיימים בישראל פעילות עסקית ענפה הכוללת התקשרות בעברית עם מקבלי שירות שהם תושבי ישראל; תשלום בשקלים; התאמת השירות או הטובין למשק הישראלי; 
נקיטת פעולות שיווק ישירות לגיוס לקוחות ישראלים; משלוח דיוור ישיר בתוך ישראל ללקוחות ישראלים; וכן רישום עשרות סימני מסחר במטרה להגן על נוכחותם העסקית 
של תאגידים אלה בישראל. אף על פי כן, האחרונים אינם נדרשים לשלם מע"מ באופן שיוצר להם יתרון בלתי הוגן כלפי תאגידים ישראליים המתחרים בהם. לשיטת העותר, 
"מבחן מיקום השרת" שנוקטת רשות המיסים כדי לקבוע היכן בוצעה עסקה שנעשתה באמצעות האינטרנט לצורך חיוב במע"מ – אם העסקה בוצעה בישראל אם לאו – הוא 
ארכאי ומיושן, ויש להחליפו ב"מבחן המהות ופלח השוק שאליו פונה נותן השירות". 
העותר מפרט בהרחבה את פעילותן העסקית של המשיבות 5-3 בישראל, וטוען כי יש לאכוף את הוראות החוק עליהן ועל תאגידים רב-לאומיים אחרים באמצעות המבחן 
שהציע. ביום 17.7.2013 פנה העותר אל המשיבים 2-1 במכתב שבו טען כי יש מקום לחייב תאגידים רב-לאומיים במע"מ כאמור. משלא נענתה פנייתו לגופו של עניין, 
הגיש )ביום 13.10.2013( את העתירה שלפנינו.  

לאחר עיון בעתירה ובתגובות המשיבים 4-1, באנו למסקנה שדינה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת. אכן, אופן יישומו של חוק מס ערך מוסף על תאגידים רב  לאומיים – ככל שמדובר בעסקאות או בפעילות המבוצעות דרך רשת האינטרנט – עלול לעורר שאלות מורכבות שעשויה להיות להן השלכה רחבה. מתשובת המדינה למדנו כי הגורמים האמונים על אכיפת החוק עמלים על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה שיפורסם בתקופה הקרובה. חוזר זה נועד להסדיר את העניין ועשוי ליתן מענה לטענות המועלות בעתירה )כולן או חלקן(. במצב דברים זה, יש להותיר למשיבים 2-1 פרק זמן סביר לגיבוש עמדתם בסוגיה רבת פנים זו, ועל כן אין מקום להידרש לטענות המועלות 

בעתירה בעת הזו )השוו: בג"ץ 11384/05 עמותת אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין, צדק חברתי ומשפטי נ' ועדת הכנסת )22.1.2006(; בג"ץ 777/04 ועד ההורים של בית הספר היסודי "השרון" בכפר סבא נ' רשות החינוך המקומית, ראש העירייה (15.3.2004)).
 
 העתירה נדחית אפוא על הסף. לא ראינו לעשות צו להוצאות.


 

You may also like...

כתיבת תגובה