וותק לעניין תשלום דמי הבראה

מאת: הילה פורת, עו"ד*

 

חופשת לידה

 

סעיף 6(ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, קובע מפורשות כי "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק".

על כן, על תקופת חופשת הלידה להימנות באופן מלא לצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה, וכן לצורך חישובם.

 

היעדרות עקב פגיעה בעבודה

 

דגנית החלה את עבודתה כמזכירה בחברה פרטית בחודש יוני 2006. בחודש מרס 2007 נפגעה דגנית בעבודה ופגיעתה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי.

דגנית נעדרה מעבודתה כ-3 חודשים בהם שולמו לה דמי פגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, ולאחריהם המשיכה לעבוד במשרתה הרגילה.

מעסיקה של דגנית נוהג לשלם לעובדיו דמי הבראה במשכורת של חודש יולי בכל שנה. לטענת המעסיק, ביולי 2004 דגנית לא השלימה שנת עבודה (שכן נעדרה במהלך אותה שנה כ-3 חודשים) ולפיכך לא קמה לה זכאות לדמי הבראה. האם צודק המעסיק בטענתו?

 

תשובה:

עפ"י צו ההרחבה בענין השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, עובד זכאי לקבל קצובת הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.

כמו כן, נקבע בצו כי בקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד.

נראה כי במונח "חופשה ללא תשלום" כוונת צו ההרחבה היא לתקופה בה לא משולם שכר עבודה ע"י המעסיק. לפיכך, נראה כי התקופה בה נעדרה דגנית מהעבודה בעקבות תאונת עבודה, בה שולמו לה דמי פגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, לא תבוא בחשבון לקביעת זכאותה לדמי הבראה ומעסיקה צודק בטענתו.

בהקשר זה יש לציין כי לענין חופשת לידה, בה העובדת מקבלת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע במפורש בצו ההרחבה כי תקופה זו תובא בחשבון לענין קביעת תקופת הזכאות לתשלום דמי הבראה.

כמו כן, תקופות היעדרות של עובד/ת בעקבות חופשה שנתית, מחלה, מילואים, המזכות את העובד/ת בתשלום שדינו כדין שכר עבודה (דמי חופשה, דמי מחלה, תגמולי מילואים) מובאות בחשבון לענין קביעת תקופות הזכאות לתשלום דמי הבראה.

תקופת הודעה מוקדמת

בפני מעביד המעוניין לנתק יחסי עבודה עם עובד ישנן שתי אופציות כדלקמן:

א.להודיע לעובד על פיטוריו ולדחות את מועד ניתוק יחסי העבודה לתאריך עתידי בהתחשב במשך ההודעה המוקדמת שעל המעביד ליתן לאותו עובד.

יחסי העבודה נמשכים עד ליום הנקוב בהודעת הפיטורים, ומדובר בתקופת הודעה מוקדמת בה העובד ממשיך לעבוד.

במקרה כזה, על המעביד לשלם שכר עבודה בגין תקופת ההודעה המוקדמת, ותקופה זו נחשבת לעובד לוותק לצורך פיצויי פיטורים, חופשה, הבראה וכיוצ"ב זכויות, שכן בפרק הזמן שבין מתן ההודעה המוקדמת לבין היום הנקוב בהודעה לגמר העבודה – נמשכים יחסי עובד מעביד, על המתחייב מכך, לזכות או לחובה.

ב.להודיע לעובד על ניתוק יחסי העבודה לאלתר, באופן מיידי, ולשלם לעובד "תמורת הודעה מוקדמת" – בשיעור שכר העבודה שהיה העובד משתכר אילו המשיך לעבוד במשך תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לו.

במקרה כזה, לא מדובר בשכר עבודה כי הסכום אינו משתלם עבור עבודה או נכונות לעבודה, אלא כפיצוי על הפרת הסכם עבודה. במקרה כזה, היום הקובע לענין צבירת זכויות – ותק לפיצויים, חופשה, הבראה וכיוצ"ב – הוא יום ניתוק יחסי העבודה בפועל.

עם זאת, יצוין כי ביום 7.1.2007 קבע בית הדין הארצי לעבודה, בע"ע 122/03 אבנר וקסמן נ' "אי.טי.סי" 24 מסביב לשעון ודן אחזקות בע"מ a.t.c, כי עובד אשר פוטר לאלתר ובשל אי מתן ההודעה המוקדמת בעין לא השלים תקופת עבודה בת שנה אחת המזכה בדמי הבראה, זכאי לפיצוי בגובה דמי ההבראה שהיה מקבל, אילו ניתנה ההודעה המוקדמת בעין.

 

 

 

 

* המאמרים לקוחים מתוך המהדורה החדשה של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד), אשר יצא לאור בסוף חודש דצמבר 2012. המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה".

 

You may also like...

כתיבת תגובה