מאמר: יחסי "עובד-מעביד"

מאת: עו"ד ורו"ח אלעד רוזנטל

 

לפני שנתחיל לדון לעומק בפרטיי סעיף 2(2) לפקודה, יש לבחון קודם,  בתנאי מקדמי בכלל התקיימות של יחסי עובד-מעביד.

המבחנים לקיום יחסי עובד- מעביד לעניין מס הכנסה נקבעו בהלכת "הפועל טבריה"[1].

בעניין "הפועל טבריה" – היו חוזים בין אגודת ספורט לבין השחקנים. עלתה השאלה האם מתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. ההשלכות היו לעניין חובת הניכוי במקור של האגודה,  וכן תשלום "מס המעסיקים".

בית המשפט קבע כי הגדרת יחסי עובד- מעביד אינה חייבת להיות זהה בכל תחומיה משפט, יחד עם זאת ראוי לגרום לאחידות במבחנים בין תחומיה משפט השונים.

לאור האופי המיוחד של פקודת מס הכנסה,  דווקא קביעתו של מבחן כלכלי הייחודי לדיני המס יתרום ליציבות המשפטית – הנישום ידע לכלכל את צעדיו באופן ברור.

במקרה זה נקבע כי מתקיימים יחס יעובד-מעביד, עקב קיומם של המבחנים:

1) "מבחן השליטה" (השחקנים נתונים למרות המעביד).

2) "מבחן הקשר-האישי" (עבודה אישית של השחקן).

3) "מבחן ההשתלבות" (השחקנים השתלבו בעסק).

4) "מבחן הספקת החומרים וכלי-העבודה ע"י המעביד".

5) "מבחן צורת התשלום" (תגמול קבוע ומחזורי רומז לכך שמדובר ב"הכנסת עבודה").

6) "מבחן התשלומים הסוציאליים" (האם המעביד משלם עבורה "עובד" תשלומים סוציאליים), מה שחשוב זהה "מהות הכלכלית" ולאאיך שהצדדים "קוראים לזה" – בין אם הצדדים קובעים שמדובר ב"עובד" או לא.

העובדה שהשחקנים עובדים במקום נוסף, והאגודה לא מונעת זאת מהם – אין בה כדי לשלול קיומם של יחסי עובד-מעביד.

 

המבחנים המרכזיים שנקבעו בהלכת "הפועל טבריה":

מבחן השליטה – אדם נחשב לעובד כאשר הוא נתון למרותו או לפיקוחו של מעבידו.

מבחן הקשר האישי – העובד הוא האדם שחייב לבצע את העבודה באופן אישי.

מבחן ההשתלבות

פן חיובי: קיים "מפעל" שהעובד משתלב בו.

פן שלילי: אותו אדם אינו בעל "עסק" המשרת את המפעל כגורם חיצוני.

מבחני עזר נוספים:

1.    מבחן אספקת החומרים וכלי העבודה – האם ה"מעביד" מספק 

          את כלי-העבודה, או שה"עובד" מביא אותם?

2.    מבחן צורת התשלום – תשלום קבוע ומחזורי או לפי עבודה/שירות.

3.    מבחן התשלומים הסוציאליים – על מי מוטלת החובה לשלם את התשלומים הסוציאליים?

 

פס"ד "מחאג'נה יוסף"[2]– הנ"ל עבד בניקוי חדרי מדרגות. לא הובאו ראיות שמישהו פיקח עליו ("מבחן השליטה") ולא ברור אם הוא עבד בעצמו או ע"י עובדים ("מבחן הקשר-האישי"), אבל בית- המשפט קבע כי גם אם לפי הדין הכללי מתקיימים יחסי עובד- מעביד,  לא נגזור על הציבור גזירה שאין הוא יכול לעמוד בה.  לא ניתן לצפות מכל ועדי הבתים שיפתחו תיק ניכויים ויעסיקו עובדים, ועל-כן בית- המשפט קבע שמדובר ב"קבלן עצמאי"  (הכנסתו היא הכנסה מעסק).

פס"ד "רותי איר"[3]– הנ"ל נתנה שירותי הנה"ח לרואה- חשבון במעמד של עצמאית. בית הדין לעבודה קבע כי התקיים "מבחן ההשתלבות" (השתלבה בעסק של המעביד) ולכן יש יחסי עובד- מעביד, ויש לסווג את הכנסתה כ"הכנסת עבודה".

פס"ד "דובדבני"[4]– מדובר בחברה לייצור בלוקים, ששילמה לפי "תפוקת עבודה". נחתם חוזה שבו צוין כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים. בית-המשפט העליון קבע שכן מתקיימים יחסי עובד-מעביד, ובין היתר לפי מבחני ה"פיקוח" על העובד, שייכות ה"כלים" למעביד ועוד. בית המשפט העליון קבע:

א.    "הקביעה אם אדם הוא קבלן או עובד היא מקצתה עניין שבעובדה ומקצתה עניין שבדין.

ב.    תשלום שנעשה לפי כמות התוצרת ולא לפי שעות אינו מצביע בהכרח על היות העובד קבלן עצמאי".

 


[1]ע"א 5378/90 התאגדות לתרבות גופנית הפועל טבריה נ' פקיד שומה טבריה,
    מיסים ח/3 (יוני 1994) ה-3.

 

[2]עמ"ה 134/92 מחאג'נה יוסף נ' פקיד שומה חדרה, מיסים ט/3 (יוני 1995) ה-
     15.

 

[3]דב"ע נב/3-158 רות יאיר נ' אהרון גליברמן, פד"ע כה 31, 35.

 

[4]ע"א 429/68 יצחק דובדבני נ' פקיד שומה ת"א 5, פד"א ב, 157.

 

 

 

מאמר זה לקוח מהספר "מבוא לדיני מיסים והכנסות חייבות במס".

לפרטים אודות הספר: http://www.aor.co.il/sefer1

להרשמה ל"עדכוני מיסים" ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/tax/

להרשמה לניוזלטר שבועי בדיני-עבודה, ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/avoda

 

 

 

 

You may also like...

כתיבת תגובה