מיסוי "פיצויים" – מה דין ה"פיצוי"?

מאת: עו"ד ורו"ח אלעד רוזנטל

 

במידה ומקבלים פיצוי (עקב פס"ד/בוררות וכו') – עולה השאלה – מה דין הפיצוי?

הלכת "גורדון"[1] – הוצאת ספרים גורדון, התקשרה בחוזה עם הוצאת מסדה. מסדה קיבלה את הזכות להפיץ ולהדפיס כמות מוגבלת של ספרי התנ"ך של "גורדון". בפועל היא הדפיסה יותר ממה שסוכם. הוצאת גורדון טענה שנגרם לה נזק לטווח ארוך – היא התכוונה להוציא מהדורה מעודכנת, ועכשיו לא תוכל.

בית המשפט קבע הלכה: "דין הפיצוי כדין התקבול שהוא בה בגינו".

במילים אחרות: "דין הפיצוי כדין הפירצה אותה הוא בא לסתום".

במקרה של חברת גורדון, הפיצוי הוא עבור הפגיעה בזכות יוצרים עצמה (ב"עץ") ולכן הפיצוי הוא במישור ההוני.

פס"ד "קציר"[2] – חברה שעיסוקה עבודות עפר, התקשרה עם שני אנשים לצורך השקעה בהפקת סרט קולנוע, והשקיעה סך של 15,000 לירות. הם היו אמורים לקבל את החזר ההשקעה ו- 40% מהרווח של הסרט שיופק. לאחר חודשיים בוטל ההסכם, והחברה קיבלה חזרה את ההשקעה, ובנוסף פיצוי בסך של 2,500 לירות.

עלתה השאלה מהדין הפיצוי? האם זה בגין הרווחים הצפויים (ה- 40% מהרווח), ואז זה פירותי? או שזה עקב כך שמקור ההכנסה אבדו אז זה הוני?

בית המשפט מבחין בין שני סוגים של פיצויים, עקב הפרת חוזה:

1.    פיצוי בגין הפרת  חוזה שפוגעת במבנה הבסיסי של העסק – זה תקבול הוני.

2.    פיצוי בגין הפרת חוזה שנעשה במסגרת העסקים הרגיל – זהו תקבול פירותי.

במקרה זה נקבע שהפיצוי הוא פירותי, כיוון שהיו לחברה הרבה עיסוקים, והחוזה הוא אחד מיני רבים, שנעשה במהלך העסקים של החברה.

פס"ד "שטיין"[3] – לשטיין הייתה חנות מכולת. יום אחד הציעו לו למכור את החנות, ולהשקיע בעסק משותף של הקמת בניין- מגורים. העסק נסחב, ושטיין החליט לצאת ממנו. הם הלכו לבוררות, שם נקבע כי שטיין יקבל את החזר ההשקעה שלו, ובנוסף יקבל ריבית על התקופה, ופיצוי בסך של 35,000 לירות עבור אובדן מקור ההכנסה.

פקיד השומה טען שזה פיצוי פירותי, כיוון והוא ניתן בגין הכנסה פירותית שנשללה ממנו.

בית המשפט מבחין בין פיצוי בגין הפרת חוזה שהוא חוזה אחד מיני רבים בעסק – זה פיצוי פירותי. לבין פיצוי בגין הפרת חוזה שפוגע במבנה הבסיסי של העסק – זה פיצוי הוני (בגין אובדן מקור ההכנסה).

השופט ויתקון אומר ששטיין היה שותף בעסקה. מעמדו של שותף זה כמו "נכס הון".לכן נקבע שמדובר בפיצוי הוני.

ההבדל בין פס"ד "שטיין" לבין פס"ד "קציר"  – לקציר היו הזדמנויות ועסקים רבים, והפיצוי לא בה לפצות על אובדן ה"עץ" שלה.

לעומת זאת, לשטיין היה מקורה כנסה אחד – החנות שלו – והפיצוי בה בגין זה.

פס"ד "סולר"[4] – עו"ד שנידון לשנתיים מאסר חתם הסכם עם עו"ד סולר, לפיו סולר ימשיך להפעיל את המשרד שלו והם יתחלקו בהכנסות.

פרץ סכסוך בניהם, הם פנו לבוררות ושם נפסק כי ישולם לסולר פיצויים על- בסיס אובדן הרווחים שהיו צפויים לו מהשותפות.

נקבע כי מדובר בפיצוי הוני. למרות שכותרת הפיצוי, ותחשיב הפיצוי הוא על-בסיס של הרווחים הצפויים – מהות הפיצוי היא הונית – אובדן "מקור ההכנסה".

 


[1]ע"א 171/67 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש.ל.גורדון בע"מ,
   "מיסים".

[2]ע"א 391/70 קציר בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 1, פ"ד כה(1) 762.

[3]ע"א 463/71 מאיר שטיין נ' פקיד שומה ת"א 1, פד"א ה 315.

[4]ע"א 221/72 ד"ר אמריך סולר נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד כה(1) 762.

 

 

מאמר זה לקוח מהספר "מבוא לדיני מיסים והכנסות חייבות במס".

לפרטים אודות הספר: http://www.aor.co.il/sefer1

להרשמה ל"עדכוני מיסים" ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/tax/

להרשמה לניוזלטר שבועי בדיני-עבודה, ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/avoda

You may also like...

כתיבת תגובה