סיכום מפורט של השינויים שהוכנסו ע"י ועדת הכספים לחוק ההסדרים לשנים 2013 – 2014

1.      העלאת שיעורי המס על יחיד

הצעת החוק הממשלתית ביקשה להעלות באחוז וחצי את שיעור מס ההכנסה ליחיד לגבי כל מדרגות המס, ללא הבחנה. לאחר משא ומתן ארוך מול משרד האוצר, הצליחה הוועדה להפחית את שיעור העלייה במס ולוועדה הובאה הצעה מתוקנת הקובעת כי העלייה תופחת ותיעשה בדרך מדורגת  על פי השיעורים הבאים :

עד רמת שכר של 14,000 שקלים חדשים לחודש,  יעלה שיעור המס ב-  1%, בין 14,001 ל-20,000 יעלה שיעור המס  ב -1.5% ומעל רמת שכר של  20,000 יעלה שיעור המס ב- 2%.

במהלך ההצבעות על הסעיף וביחד עם חברי הוועדה מסיעות האופוזיציה החליטה הועדה  להפחית ב-0.1% את העלאת מס ההכנסה על מי שמשתכרים בין 14,001-20,000 אלף שקלים בחודש כך ששיעור העלייה יעמוד על 1.4% ולא על 1.5% כפי שנקבע בתחילה.

כמו כן קובעת הצעת החוק כי שיעור המס על ההכנסה החייבת של חברות יעלה באחוז וחצי כך ששיעור המס יעמוד על 26.5% ולא על 25%  וכן מעלה  את שיעור המס על הכנסה מהימורים, מהגרלות ופרסים כך שבמקום 25% יעמוד שיעור המס על 30%.

2.      תיקון חוק לעידוד השקעות הון

הצעת החוק  הממשלתית ביקשה לתקן  את החוק לעידוד השקעות הון ולקבוע כי שיעור המס שיחול על חברה מועדפת יעמוד על  10% במקום 6% באזור פיתוח א' ו- 15% במקום 12% בשאר חלקי הארץ. הוועדה סברה כי  יש להפחית את ההעלאה המוצעת לגבי  החברות באזור פיתוח א' ועל כן בנוסח שאני מביא בפניכם עתה שיעור המס שיחול על חברה באזור פיתוח א'  הוא בשיעור של 9% (במקום 10%) ואילו שיעור המס שיחול על חברות בשאר חלקי הארץ יעלה ויעמוד על 16% (במקום 15%).  בנוסף, נקבע  בהצעת החוק ששיעור המס  על דיבידנד  שמקורו בהכנסה מועדפת או שיחולק מחברה שהיא בעלת מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי יעלה משיעור של 15% ל-20%.

3.      אי תיאום נקודות זיכוי ותקרות הכנסה

לפי הצעת החוק הממשלתית הוצע שלא להעלות את המדד בשנת 2014 ביחס לנקודות הזיכוי. על מנת לבטל חלק מגזירות המס כפי שאפרט בהמשך החליטה הוועדה לקבוע שגם תקרות ההכנסה הקובעות את סכומי השכר לעניין מדרגות המס לא יתואמו בשנת 2014. עם זאת, תיאום המדד בשנת 2015 יחול.

4.      נקודות זיכוי למסיימי תואר או לימודי מקצוע

לפי הצעת הממשלה, כפי שנוסחה בהצעת החוק שהובאה להצבעה בקריאה הראשונה, הוצע לבטל לחלוטין את הטבת המס של נקודות הזיכוי הניתנת כיום למסיימי תואר או לימודי מקצוע (שהיא נקודת זיכוי אחת למסיימי תואר ראשון, וחצי נקודת זיכוי למסיימי תואר שני ולימודי מקצוע, שיובאו בחשבון במספר שנות מס שהן כמספר שנות הלימוד). לאחר שוועדת הכספים קיימה מספר דיונים בנושא, החליטה הוועדה לאמץ פשרה לפי מתווה שהציעו חברי הכנסת גילה גמליאל  (הליכוד-ביתנו) ובועז טופורבסקי (יש עתיד), שלפיו הטבת נקודות הזיכוי לא תבוטל באופן גורף, אלא ייקבע הסדר לפיו מי שסיים לימודיו לתואר או ללימודי מקצוע בשנים 2014-2015, יהיה זכאי לנקודות זיכוי כאמור רק בשנה אחת מבין השנתיים שהן השנה שלאחר השנה שבה הסתיימו לימודיו והשנה שלאחריה, לפי בחירתו. לגבי מי שסיים את לימודיו החל בשנת 2016, ישוב ההסדר להיות כפי שהוא קבוע כיום.

5.      מיסוי מקרקעין

פרק זה כלל שני תיקונים עיקריים: האחד- הגדלת מס הרכישה ביחס למשפרי דיור, כלומר: מי שרוכשים דירה שניה, והשני- ביטול הפטור במס שבח לגבי דירת מגורים אחת לארבע שנים. במסגרת ההסכמות שהגיעה הוועדה עם משרד האוצר הוחלט לבטל את הגדלת מס הרכישה למשפרי דיור שכן הוועדה מצאה שמיסוי זה עלול לפגוע בזוגות צעירים רבים ובכלל. כמו כן במסגרת הסתייגות שהתקבלה בוועדה הוחלט שיישאר גם סכום פטור ממס רכישה בשיעור של 1,470,000 ₪ לדירת מגורים כשמעליו ישולם מס הרכישה באופן יחסי לפי המדרגות.

ביטול הפטור ממס שבח הותר על כנו כך שמעתה הפטור ממס שבח יהיה רק ביחס לדירת מגורים אחת. במקביל נקבעו הוראות מעבר בנושא זה שיאפשרו למשקיעים  למכור את דירות ההשקעה שלהם בתקופה הקרובה. כיוון שהעלאת מס הרכישה ביחס למשפרי דיור הוערכה בכמיליארד שקלים חדשים- הוחלט לקצץ בסכום זהה בתקציבי משרד החינוך והתחבורה.

6.      קצבאות ילדים

חוק הביטוח הלאומי קובע כיום, לגבי ילדים שנולדו לאחר יום 1 ביוני 2003, כי קצבת הילדים המשתלמת בעד הילד הראשון, ובעד הילד החמישי ואילך תעמוד על סך של 175 ₪, ולגבי הילד השני, השלישי והרביעי – 263 ₪.

מוצע להפחית את קצבאות הילדים, כך שקצבת הילדים המשתלמת בעד ילדים שנולדו לאחר יום 1 ביוני 2003,  תעמוד על סך של 140 ₪ בעד כל ילד.

לעניין קצבאות הילדים המשולמות בעד ילדים שנולדו לפני יום 1 ביוני 2003 – מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שהקצבה בעד הילד השלישי תעמוד על סך של 172.2 ₪ במקום 295 כיום, בעד הילד הרביעי – 336 ₪ במקום 459 כיום, ובעד הילד החמישי ואילך שנולד לפני 2003- 354.2 ₪ במקום 389 כיום.

אציין כי בנוסח שאושר בקריאה הראשונה הציעה הממשלה להפחית גם קצבאות אלו לסך של 140 ₪, אך הוועדה הצליחה למתן את הפגיעה בקצבאות המשולמות בעד ילדים אלו, כפי שפירטתי.

יצוין כי אין כיום הבדל בחוק  לגבי הילד הראשון והשני, בין ילדים שנולדו לפני 2003 לבין אלה שנולדו אחרי מועד זה – ובעד כולם תשולם קצבה בסך של 140 ₪ לפי התיקון המוצע.

עוד מוצע לקבוע בהצעת החוק כי קצבאות הילדים לא יעודכנו בשנת 2014, אלא בשנת 2015 ואילך.

לפי תיקון נוסף המוצע בפרק הביטוח הלאומי, הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף, כלומר הכנסה של מעל 800,000 ₪ בשנה,  לא יהיה זכאי לקצבת ילדים בעד ילדיו.

כמו כן, מוצע לבטל את הסעיפים בחוק הביטוח הלאומי, שעניינם הפחתת קצבאות ילדים בעד ילדים שלא חוסנו בהתאם לתכנית החיסונים של משרד הבריאות.

7.      הפחתת הקצבאות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי

מוצע להפחית את הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, וזאת, בין היתר, בשל ההפחתה בקצבאות הילדים ותוספת הגבייה הצפויה למוסד לביטוח לאומי בעקבות הסדר השיבוב המוצע במסגרת הצעת חוק זו.

8.      חברה משפחתית

לפי מודל המיסוי המוצע בהצעת החוק, חברה שהתאגדה תצטרך להחליט בתוך 3 חודשים לאחר התאגדותה אם היא תחשב לצורך פקודת מס הכנסה כחברה או כחברה משפחתית; חברה שהיא חברה משפחתית יכולה לבחור שלא להיות חברה משפחתית – החלטות אלה לא תהיינה עוד הפיכות, כדי לא לאפשר תכנוני מס שאפשריים כיום במעבר מחברה לחברה משפחתית ולהפך. בנוסף, מוצע לקבוע הסדרים לעניין מכירת מניה של חברה משפחתית ולעניין מיסוי דיבידנד אם במהלכה של שנת מס חדלה חברה מלהיות חברה משפחתית. כן מוצע שההטבות שניתנות לנישום מכוח הוראות המתייחסות לתושב חוץ תינתנה לנישום לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה המשפחתית

9.      נאמנויות

מוצע לשנות את ההסדר שנקבע בשנת 2005 ולקבוע שגם נאמנות שיוצרה הוא תושב חוץ והנהנה הוא תושב ישראל (בין אם מדובר בנאמנות קרובים ובין אם מדובר בנאמנות נהנה תושב ישראל) תחויב במס; לגבי נאמנות קרובים נקבעו שני שיעורי מס 30% ו-25% בהתאם להחלטת הנאמן – בעת החלוקה, או בשוטף – בשנה בה הופקה או נצמחה ההכנסה. עוד מוצע לקבוע שנאמנות תושבי ישראל שכל יוצריה נפטרו תחוב במס החל על יחיד. כן מוצע לקבוע שנהנה לצרכי ציבור לא יחשב לנהנה תושב ישראל (נהנה לצרכי ציבור הוא המדינה, רשות מקומית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד או מוסד ציבורי וכן תאגיד דומה הפטור ממס לפי דין בישראל או גוף ציבורי שקבע מנהל רשות המסים באישור ועדת הכספים) ולכן יהיה פטור ממס.

10.  שחלוף

מוצע שרכב נוסעים פרטי המשמש להחכרה או להשכרה לא יחשב לנכס שניתן לגביו ליחס רווח הון בעת שחלוף נכסים. בנוסף נקבעו הוראות המסדירות שחלוף מקרקעין הנמצאים מחוץ לישראל ושנובע מהשחלוף רווח הון ריאלי, בשים לב למסי חוץ שהנישום שילם על המקרקעין במדינת המקור וכן לעניין הזיכוי שיוכל נישום לקבל בגין השחלוף בהתקיים הוראות הסעיף. מוצע לקבוע גם שנכס שנמכר רעיונית בעת שערוך גם הוא לא יחשב לנכס שניתן לגביו לייחס רווח הון בעת שחלוף נכסים.

11.  שערוך

מוצע לקבוע הוראות הקובעות את שווי רווחי שערוך (עודפים שלא התחייבו במס חברות מהסוג שקבע שר האוצר בסכום העולה על מיליון שקלים חדשים המחושב באופן מצטבר מיום רכישתו של הנכס) שניתן יהיה למסות אותם וזאת על ידי קביעת מנגנון של מכירה ורכישה רעיונית של נכס בכל עת שבוצע לגבי שערוך ומשערוך זה גם חולקו רווחים. מוצע גם לקבוע הוראה מקבילה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) לעניין מס שבח לגבי זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שבשלה נרשמו בדוחות הכספיים של החברה חלוקה מרווחי שערוך כאילו הזכות נמכרה ביום חלוקת רווחי השערוך ונרכשה מחדש באותו יום.

12.  פעולה חייבת דיווח וקנס גירעון

בנוסח שהציעה הממשלה, נקבעה הרחבה משמעותית של פעולות שנקבעו כתכנון מס החייב בדיווח (כך שיחולו גם לגבי עסקה או אירוע הקשורים או משפיעים על הכנסה חייבת של הנישום, הוצאותיו, הפסדיו, או נכסיו). ביחס לאי דיווח בגין פעולה כאמור נקבע עיצום כספי או קנס גירעון. לאחר דיונים מעמיקים בנושא, החליטה ועדת הכספים שלא לאפשר הרחבה כאמור אשר יש בה כדי לפגוע בנישומים ולהטיל עליהם חובות דיווח עמומות, אלא להותיר את הסעיף הקיים כיום בחוק, ולשנות את המונח "תכנון מס" במונח "פעולה החייבת בדיווח". עוד ביקשה הממשלה לעדכן את התנאים להטלת קנס גירעון, כך שיבוטלו מבחני ההתרשלות והזדון ובמקומם ייקבע קנס של 30% על גירעון העולה על 50%. חברי ועדת הכספים סברו שאין זה נכון לבטל את מבחני ההתרשלות והזדון כאמור המטילים חובות הוכחה כבדות יותר על רשות המסים, ולכן הוחלט להותיר מבחנים אלה ולקבוע קנס של 30% על גירעון העולה על 50% רק ביחס לגירעון בסכום העולה על 500 אלף ש"ח בשנה בתנאים המפורטים בסעיף.   

 

 

מקור: אתר הכנסת, פורטל ועדת הכספים
 

You may also like...

כתיבת תגובה