פרשנות דיני המס

מאת: עו"ד ורו"ח אלעד רוזנטל

 

פרשנות דיני המס, הינה בהתאם לפרשנות התכליתית, אשר מגשימה את רצונו של המחוקק, ויש לה עיגון מינימאלי בלשון החוק.

בעניין "קיבוץ חצור"[1] נאמר:

"מבין האפשרויות השונות שהלשון פותחת יש לבחור באחת ויחידה כאפשרות 'נכונה'. בחירה זו נעשית על פי מטרת ההוראה ועל פי תכליתה.. מבין האפשרויות הלשוניות השונות יש לבחור אותה אפשרות, המגשימה את מטרתה של חקיקת המס. לעיתים, מטרת החקיקה היא הטלת מס, ולעיתים מטרתה היא פטור ממס. בזו כבזו, על הפרשן ליתן אותו פירוש, המביא להגשמת תכלית החקיקה. אין עליו לפרש את החוק לטובת הנישום… כשם שאין עליו לפרשו לרעתו… אין עליו לפרש את החוק באופן דווקני, כשם שאין עליו לפרשו באופן ליבראלי… בחוק מס, כמו בכל חוק אחר, אין להסתפק בלשון בלבד. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית, ואותה יש להסיק בדרכים המקובלות והידועות".

לתכלית החוק יש פן סובייקטיבי ופן אובייקטיבי[2].

מבחינה סובייקטיבית, יש להתייחס לתכלית של יוצרי החוק ("המחוקקים"), אותה תכלית אשר ביקשו להגשים בשעת החקיקה. קרי – "כוונת המחוקק".

מבחינה אובייקטיבית, יש להתייחס לתכלית שדבר החקיקה נועד להגשים בחברה הדמוקרטית-המודרנית. זוהי "מטרת החקיקה"[3].


ברק במאמרו בנושא פרשנות דיני מיסים, מציין כי:

"על תכליתו של חוק המס למד הפרשן בראש-ובראשונה מלשונו של חוק המס. ההנחה היא, כי תכליתו של חוק המס היא זו העולה מלשונו"[4].

הכלל הקיים בפרשנות דיני-המס, הוא שכאשר קיימות שתי פרשנויות אפשריות, יש לקבל את הפרשנות המיטיבה עם הנישום.

בעניין "המשביר"[5] קבע בית המשפט:

"לגבי מס כלל גדול הוא, שעל בית המשפט להשתדל לרדת לסוף דעתו של המחוקק ולברר את כוונתו, ורק אם יעלה חרס בידו ואחרי ככלות הכול נשארת ההוראה סתומה וניתנת להתפרש לכאן ולכאן, יעדיף את הפירוש הדווקני המיטיב עם הנישום".

בעניין פרוסקאואר[6] קבע בית המשפט:

"כל כללי הפרשנות הנאים לחוקים אחרים נאים גם לחוקים אלה. רק כשחיוב לשלם מס מוטל על פי לשון החוק בספק, מפרשים את החוק לטובת משלם המס, ואין מחייבים אותו מספק".

תפקידו של הפרשן היא לעמוד על כוונתו של המחוקק ותכלית החוק, מבחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית, כאמור.

בעניין חסיד[7] ציין השופט ויתקון:

"גם לגבי חוק פיסקלי, תפקידו הראשון של הפרשן הוא לברר – עד כמה שניתן לברר – מה כוונתו".

ברק במאמרו[8], מסכם וקובע כלל-יסוד בפרשנות תכליתית של דיני המס:

"מבין מגוון המשמעויות הלשוניות (הרגילות או המיוחדות) של חוק מס, תקבע המשמעות המשפטית על פי התכלית המונחת ביסוד חוק המס. תכלית זו תיקבע על פי לשון החוק, ההיסטוריה שלו, וערכי היסוד של השיטה. כאשר מקורות אלה אינם מאפשרים גיבוש תכלית סופית, יתפרש החוק באופן המקל עם מי שאמור לשאת במס".

[1]ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד השומה רחובות, פ"ד לט(2) 70.

[2]ראה בעניין זה בהרחבה: אהרן ברק, פרשנות דיני המיסים, משפטים כ"ח תשנ"ז
   425, 433.

[3]לעניין "מטרת החקיקה", ראה דבריו של השופט ויתקון בע"א 766/78 החברה
    המרכזית לשכון ולבנין בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל-אביב
, פ"ד לד(2)
    683:

"ככל הוראה פיסקלית, התולה את שיעור המס (או הפטור ממנו) באופן השימו העתיד לעשות במצרך…אף ההוראה הנדונה כאן לוקה בסתמיות, ואולי קשה ליישב אותה במציאות… בבואנו לפרש חיקוק מוקשה עלינו להתחשב במטרתו. כאן המטרה הייתה לתת הקלה לצרכנים של דירות קטנות".

[4]אהרן ברק, פרשנות דיני המיסים, משפטים כ"ח תשנ"ז 425, 434.

[5]ע"א 39/61 המשביר בע"מ ועמיגן בע"מ נ' מנהל הארנונה לפיצוי נזקי מלחמה,
   פ"ד טו 1765, 1769.

[6]ע"א 364/80 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים חיפה נ' פרוסקאואר, פ"ד לד(3), 579.

[7]ע"א 485/64 חסיד נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד יט(1) 582.

[8]אהרן ברק, פרשנות דיני המיסים, משפטים כ"ח תשנ"ז 425, 441.

 

מאמר זה לקוח מהספר "מבוא לדיני מיסים והכנסות חייבות במס".

לפרטים אודות הספר: http://www.aor.co.il/sefer1

להרשמה ל"עדכוני מיסים" ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/tax/

להרשמה לניוזלטר שבועי בדיני-עבודה, ללא תשלום היכנסו ל: http://www.aor.co.il/avoda

 

You may also like...

כתיבת תגובה