רשות המסים מפרסמת את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי למחצית הראשונה של שנת 2014

רשות המסים מפרסמת היום את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו במחצית ראשונה של שנת 2014 למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. הפרסום הנוכחי מכיל 32 החלטות, שסך העיצום הכספי בהן עומד על כ-1,036,000.  מעיון בקובץ ההחלטות הנוכחי עולה כי סכום העיצום הגבוה ביותר שהוטל עומד על 650,000₪.

בין ההחלטות:
1. 
לראשונה: עיצום על חברה מפרה שהכניסה לארץ כספים במשלוח יחד עם טובין מיובאים אחרים, מבלי שדווחה על הכנסתם. החברה טענה כי חברת הבלדרות היא שהייתה אחראית על העברת המשלוח לישראל וככזו היא המפרה. במסגרת קביעת העיצום הוסיפה הוועדה וקבעה כי בעל הטובין הוא בעל החובה לדיווח שלם ואמיתי. (תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 20/14).
2. איש עסקים ישראלי תושב אוגנדה אשר בבעלותו שני בתי קזינו, מסעדה ומלון באוגנדה נכנס לארץ ועבר במסלול הירוק כשברשותו 35,200 דולר. לטענתו מקור הכספים מעסקיו באוגנדה ויעדם לתשלומים שוטפים וכיסוי חובותיו למס הכנסה, מזונות ועוד. הושת עיצום כספי בסך 10,000 ₪. (תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 10/14)
3. עיצום בסך של 650,000 ₪ הוטל על אדם שנכנס לישראל ועבר במסלול האדום

כשברשותו 250,000 אירו במזומן מבלי שהצהיר על כך. הכספים התגלו בנרתיק התפילין שלו. מחקירתו עלה כי הוא נשלח לאמסטרדם על מנת להביא את הכסף מבחור מקסיקני אותו פגש במרכז קניות שם, כאשר כלל הוצאות המסע מומנו ע"י השולח. עם שובו לישראל הוא עוכב לבדיקה ע"י שוטרי משטרת הגבולות בחשד להמצאות סמים בכבודתו. בבדיקה שבוצעה בהסכמתו, נמצא הכסף. התברר כי לאחר שעזב את תחנת המשטרה, הוא הלך לשירותים והתקשר לאדם שהכסף היה מיועד עבורו וזה הפנה אותו למסלול האדום במטרה להצהיר על הכסף. אך כשהגיע למסלול האדום, בחר להצהיר רק על קופסת סיגרים בשווי של 46 אירו ועל בקבוק וויסקי קטן בשווי של 2 אירו. בבדיקה שנערכה נמצאו במזוודה הקטנה ובנרתיק התפילין כספים בסך של 251,260 אירו. המפר טען כי הוא לא הצהיר על הכספים כי היה מבולבל מהחקירה, ושנשאל על המזוודה ענה "בשביל זה הגעתי לפה". המפר הודה שהובטח לו כי אם ייתפס, אזי השולח ישלם עבורו את הקנס. (תיק ועדה להטלת עיצום כספי 16/14). לאחר הטלת העיצום הכספי פנה המפר בערעור לביהמ"ש שם נקבעה הפחתה של 85,000 ₪ וכי העיצום הסופי יעמוד על 565,000.
4. בעל מפעל וסוחר ירקות ופירות, תושב עזה, הגיע למעבר ארז, כשברשותו כספים בסך 346,500 ש"ח. הסוחר טען כי נכנס לישראל כשברשותו כ- 6,000 ש"ח, שנועדו לתשלום ערבון וסגירת עסקאות לקניית גזר לקראת הרמדאן. לטענתו, שותפו לעסקים בחברון הוא שמסר לו את הכספים נשוא ההפרה. לאחר שגרסתו הראשונה נסתרה טען המפר כי נכנס לישראל עם כספים בסך 100,000 דולר השייכים לו ואיתם התכוון לקנות סחורה בישראל. לטענתו לא קנה את הסחורה מכיוון שהייתה יקרה. הוועדה השיתה  עיצום כספי בסך 50,000 ש"ח.  (תיק ועדה להטלת עיצום כספי מס' 28/14). 

נזכיר כי אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. לפיכך, בישראל, בדומה למדינות נוספות, קיימת חובת דיווח על הכנסת כספים והוצאתם. על אכיפת חובת דיווח זו אמונים מינהל המכס וחטיבת החקירות של רשות המסים.

חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשעמו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) העולים על 100,000 ₪ וכן על המכניס או המוציא כספים העולים על 100,000 ₪ בדואר או בדרך אחרת.

בנוסף, על פי צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת הרביעית לחוק), התשע"ג-2013 (להלן: "הצו"), נקבע כי סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל לעזה או נכנס מעזה לישראל יעמוד על 12,000 ש"ח.

נגד מפרי חובת הדיווח ניתן לנקוט באכיפה פלילית או מנהלית. ההליך המנהלי מיועד להשית סנקציה מנהלית, מהירה ואפקטיבית ללא הרשעה בפלילים, במקרים בהם הוכחה הפרה ברמה העובדתית והוחלט להסתפק בהליך מנהלי. המכס הוא המוסמך להחליט אילו מקרים מתאימים לאכיפה מנהלית ולהביאם בפני הוועדה להטלת עיצום כספי. כיום, מפעילה רשות המסים ארבע ועדות להטלת עיצום כספי. הרכב הוועדה: יו"ר – גובה מכס או ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, חבר – ממונה מחלקת חקירות או ס. ממונה יחידת הסמים והלבנת הון או נציג המוקד לאיסור הלבנת הון וחבר נוסף – נציג משרד המשפטים, שהינו נציג הלשכה המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון.

הוועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הופרה חובת דיווח ולאחר מכן מחליטה אם המקרה הנדון מצדיק את הפעלת מנגנון הטלת העיצום הכספי. בבואה לדון במקרה המובא בפניה, תיתן הוועדה את דעתה, בין השאר, לשיקולים הבאים: האם מדובר בהפרת דיווח ראשונה או חוזרת, היקפה הכספי של ההפרה, מודעות המפר לחובת הדיווח, מידת שיתוף הפעולה של המפר עם הרשויות לבירור מקור הכספים, הסברי מפר הדיווח למקור ויעד הכספים והאם ההפרה בוצעה בתום לב.

 

לצפיה בהחלטות הועדה לעיצום כספי למחצית ראשונה לשנת 2014 לחץ כאן

 

You may also like...

כתיבת תגובה